איפה משתלם לכם להעלות וידאו מוצר אנכי: באתר, באינסטגרם או במרקטפלייס?

הפקתם וידאו מוצר אנכי אחד, והעליתם אותו לכל מקום. לדף המוצר באתר, לאינסטגרם, ולעמוד המוצר במרקטפלייס. באחד מהם הוא עובד יפה, בשניים האחרים הוא פשוט יושב שם. זה לא מקרי, וזה גם לא אומר שהווידאו גרוע. הצופה בשלושת המקומות האלה נמצא בשלב אחר לגמרי של ההחלטה. במרקטפלייס הוא כבר החליט שהוא רוצה מוצר כזה ומחפש סיבה לבחור דווקא בכם. באינסטגרם הוא לא חיפש אתכם בכלל והוא בתנועה. באתר שלכם הוא באמצע ההתלבטות. במאמר הזה אני מפרק מה כל פלטפורמה דורשת מאותה הפקה, איך בונים שלושה חיתוכים מיום צילום אחד במקום להפיק שלוש פעמים, ומה זה עולה. בסוף תדעו איזה חיתוך להעלות לאן, ולמה השלוש שניות הראשונות שונות בכל אחד מהם.

תוכן העניינים 7 פרקים ▾

אותו וידאו, שלושה צופים שונים

ההבדל בין הפלטפורמות אינו טכני. יחס 9:16 הוא אותו יחס בכל מקום. ההבדל הוא בשאלה ששואל הצופה בשנייה שבה הווידאו מתחיל לרוץ.

במרקטפלייס השאלה היא למה דווקא זה ולא אחד מהשישה שראיתי בעמוד הקודם. באינסטגרם השאלה היא למה שלא אגלול הלאה. באתר שלכם השאלה היא האם זה יפתור לי את מה שבאתי לפתור. שלוש שאלות שונות דורשות שלוש פתיחות שונות, וזה כמעט כל הסיפור.

מה שנשאר זהה הוא חומר הגלם. השוט של המוצר נפתח, השוט של הפרט הקטן, השוט של המוצר בשימוש. אלה מצולמים פעם אחת. מה שמשתנה הוא הסדר, האורך, ומה נמצא בשלוש השניות הראשונות. לכן וידאו מוצר אנכי למסחר נבנה אצלי כרצף שוטים שניתן לסדר מחדש, ולא כסרטון אחד סגור.

שווה גם לשים לב איפה הצופה נמצא פיזית. במרקטפלייס ובאתר הוא לרוב יושב, לפעמים מול מחשב, ומוכן להשקיע חצי דקה. ברשתות הוא בתנועה, ביד אחת, והמסך מוחזק קרוב לפנים. זה משפיע ישירות על גודל הטקסט, על כמות הפרטים בפריים, ועל הקצב שאפשר להרשות לעצמכם.

במרקטפלייס: הצופה כבר בפנים

בעמוד מוצר באמזון, בשופיפיי או בטיקטוק שופ, הצופה עבר כבר את שלב הכוונה. הוא רוצה לדעת גודל, חומר, איך זה נפתח, מה יש בקופסה, ואיך זה נראה ביד של אדם ולא על רקע לבן.

לכן החיתוך למרקטפלייס נפתח במוצר עצמו, מלא במסך, בלי מיתוג ובלי אווירה. הוא ארוך יותר מהחיתוך החברתי, בין עשרים לארבעים שניות, והוא בנוי כרצף של הוכחות: מידה מול חפץ מוכר, פתיחה וסגירה, חומר במגע, ופרט שקשה לראות בתמונה.

שתי נקודות מעשיות. ראשית, רוב הצפיות שם מתחילות בלי קול, אז כל מה שחשוב צריך להיות מובן גם בלי אודיו, עם טקסט קצר על המסך. שנית, אם המוצר דורש הצגה מכל הזוויות, סיבוב מוצר תלת-ממד נותן תוצאה נקייה יותר מצילום סיבוב ידני, בטווח ₪1,500-₪6,500 חד-פעמי לפני מע״מ.

נקודה שהרבה מוכרים מפספסים: במרקטפלייס הווידאו מתחרה בעיקר בתמונות שלכם עצמכם, לא בשל המתחרים. אם התמונות כבר עונות על גודל, צבע וזוויות, הווידאו צריך לענות על מה שהן לא יכולות: תנועה, קול פתיחה, מרקם, והרגע שבו המוצר עובר מהקופסה לשימוש. וידאו שרק חוזר על מה שהתמונות אומרות אינו מוסיף סיבה לקנות.

עוד פרט טכני ששווה לברר לפני ההפקה: לכל מרקטפלייס יש דרישות משלו לאורך, למשקל הקובץ וליחס התצוגה. הבדיקה הזאת לוקחת עשר דקות ומונעת יצוא מחדש. אני מבקש את הדרישות עוד לפני שאני בונה את רשימת השוטים.

באינסטגרם ובטיקטוק: אף אחד לא חיפש אתכם

כאן הצופה נמצא באמצע גלילה, והמוצר שלכם הוא הפרעה. הפתיחה חייבת להיות אירוע ולא הצגה: משהו נשפך, נחתך, נפתח, משתנה. המוצר יכול להיכנס בשנייה השנייה, לא בראשונה.

האורך שעובד קצר יותר, בערך שמונה עד חמש עשרה שניות, והקצב מהיר. הטקסט על המסך צריך להיות גדול מספיק כדי להיקרא במסך טלפון בשמש, וממוקם בשליש העליון והאמצעי, כי הממשק של הרשת יושב על התחתית ועל הצד.

עוד הבדל שקל לפספס: ברשתות החיתוך הזה מתיישן. אותו וידאו שרץ שלושה שבועות מפסיק לעבוד, ואז צריך גרסה נוספת עם פתיחה אחרת מאותו חומר גלם. זו הסיבה שאני מייצר בהפקה אחת כמה פתיחות חלופיות, ולא רק אחת. אם אתם מתכננים קדימה, בקשו כבר בהפקה שתי גרסאות פתיחה נוספות שיישמרו בצד. הן עולות מעט מאוד בזמן העריכה, והן שוות הרבה בחודש השלישי.

עוד הבדל מהותי: ברשתות אין הקשר של דף מוצר. אף אחד לא יודע מה זה, כמה זה עולה, ולמי זה מיועד. לכן החיתוך הזה צריך לענות על השאלה מה זה בתוך חמש שניות, גם אם התשובה היא שורת טקסט אחת. מוצרים חדשניים סובלים מזה הכי הרבה, כי מי שמפיק מניח שברור מה רואים.

בדף המוצר באתר: באמצע ההתלבטות

באתר שלכם הצופה כבר יודע מי אתם, והוא מנסה להחליט אם המוצר מתאים לו. זה המקום היחיד מהשלושה שבו יש מקום להסבר ולא רק להדגמה.

החיתוך לאתר יכול להיות ארוך יותר, וגם לכלול מה שקשה לצלם: שכבות פנימיות, חתך של המבנה, השוואה בין דגמים, או הסבר על אופן הפעולה. זה כבר לא בדיוק וידאו מסחר אלא סרטון מוצר, בטווח ₪1,800-₪7,500 חד-פעמי לפני מע״מ.

שימו לב לשני דברים טכניים שמשפיעים על ההחלטה איפה לשים אותו. וידאו שמתנגן אוטומטית בראש הדף מוסיף משקל לטעינה, ובדף מוצר זה משנה. ובעברית, כשמופיע טקסט על המסך, צריך לוודא שהיישור והכיוון נכונים בכל היצואים, כי זה הפרט שהכי הרבה פעמים נשבר במעבר בין תבניות.

שיקול נוסף לדף המוצר: תמלול. אם יש קריינות, כדאי שיהיה גם טקסט זמין בדף. זה עוזר למי שצופה בלי קול, וזה משאיר את התוכן של הווידאו בצורה שאפשר לקרוא ולסרוק. אני מעדיף לשים תקציר קצר של הנקודות מתחת לנגן, במקום לסמוך על כך שהצופה יזכור.

טבלת חיתוכים: מה משתנה בין שלושתם

פרמטר	מרקטפלייס	אינסטגרם וטיקטוק	דף מוצר באתר
אורך	20-40 שניות	8-15 שניות	30-60 שניות
שלוש שניות ראשונות	המוצר מלא מסך	אירוע ויזואלי	הבעיה שהמוצר פותר
קול	חייב לעבוד בלי קול	מוזיקה, טקסט גדול	קריינות אפשרית
מיתוג	מינימלי	קל, בסוף	מלא
מה מוכיחים	גודל, חומר, תכולה	רגע מפתיע אחד	התאמה לצורך
תוחלת חיים	ארוכה	שבועות	ארוכה

הטבלה נראית כמו הרבה עבודה, והיא בעצם החלטה אחת שנגררת לשש שורות: מה נמצא בשלוש השניות הראשונות. כל שאר השורות נגזרות ממנה. אם תזכרו רק דבר אחד מהמאמר הזה, שיהיה זה.

איך מפיקים פעם אחת ומחלקים לשלושה

הכלל הפשוט: מצלמים לפי רשימת שוטים ולא לפי תסריט רציף. רשימת שוטים מייצרת אבני בניין שאפשר לסדר מחדש, תסריט רציף מייצר סרטון אחד שקשה לפרק.

רשימת השוטים המינימלית שאני עובד לפיה למוצר פיזי:

• שוט פתיחה של המוצר על רקע נקי, סטטי, שלוש שניות.
• שני שוטי פרט מקרוב על מה שמייחד אותו.
• שוט יד: מישהו מרים, פותח או מפעיל.
• שוט שימוש בסביבה אמיתית.
• שוט קנה מידה מול חפץ מוכר.
• שוט סיום עם המוצר והלוגו.
• שניים עד שלושה שוטי פתיחה חלופיים לרשתות.

אם אין אפשרות לצלם את המוצר בעשר סביבות שונות, אפשר למקם אותו בסצנות שנבנות דיגיטלית. וידאו מוצר עם סצנות AI עושה בדיוק את זה, ₪2,200-₪9,000 חד-פעמי לפני מע״מ, והוא הגיוני במיוחד כשהמוצר נמכר לכמה קהלים שונים.

עוד החלטה שכדאי לקבל לפני הצילום ולא אחריו: האם המוצר מצולם לבד או עם יד. שוט עם יד מחייב עקביות, כלומר אותה יד ואותו שרוול לאורך כל הסדרה, אחרת החיתוכים לא מתחברים. זה נשמע פעוט, וזה אחד הדברים שהכי הרבה פעמים מאלצים חזרה לצילום.

עלות, וכשלא צריך שלושה

וידאו מוצר אנכי למסחר אצלי נע בין ₪1,500 ל-₪6,000 חד-פעמי, לפני מע״מ. מה שמזיז את המחיר הוא מספר המוצרים, מספר החיתוכים, האם יש צורך בגרפיקה או בהשלמות דיגיטליות, ואם המוצר דורש הצגה טכנית מורכבת.

ולא תמיד צריך שלושה חיתוכים. אם אתם מוכרים רק במרקטפלייס אחד ואין לכם פעילות ברשתות, חיתוך אחד טוב עדיף על שלושה בינוניים. אם אתם בתחילת הדרך עם מוצר יחיד, הייתי מתחיל בחיתוך של המרקטפלייס, כי שם ההחלטה הכי קרובה לרכישה.

מה שכן שווה לעשות תמיד, גם בתקציב הקטן ביותר: לצלם את חומר הגלם ברזולוציה גבוהה יותר ממה שאתם צריכים כרגע. חומר שצולם גבוה מאפשר לחתוך ולהגדיל בתוך הפריים בלי לאבד איכות, וזה בדיוק מה שמאפשר להוציא מאותו שוט גם גרסה אנכית וגם גרסה ריבועית. חומר שצולם בדיוק במידה נועל אתכם לפורמט אחד.

מבחינת סדר עבודה, אני ממליץ להפיק תחילה למוצר אחד ולראות מה עובד, ורק אחר כך להרחיב לקטלוג. מוכרים שמפיקים לעשרים מוצרים בבת אחת בדרך כלל מגלים אחרי חודש שהפורמט לא מדויק, ואז יש להם עשרים פריטים לתקן במקום אחד.

שלחו לי קישור לעמוד המוצר שלכם ואגיד לכם מה חסר שם ואיזה חיתוך הייתי מפיק ראשון. אפשר גם לשלוח תמונות של המוצר, זה מספיק כדי להעריך היקף של וידאו המוצר האנכי. הכי נוח דרך WhatsApp, או בטלפון 054-238-3789. דברו איתי בוואטסאפ ←