איפה כדאי לאחסן אתר ישראלי, ואיך מיקום השרת משפיע על זמן הטעינה?
השאלה הזו נשאלת הרבה יותר משהיא נחוצה, וזו לא אשמת מי ששואל. במשך שנים התשובה הייתה פשוטה: השרת קרוב, האתר מהיר. היום היא כבר לא. רוב מה שהמבקר הישראלי מוריד מהאתר שלכם, התמונות, קובצי העיצוב והסקריפטים, יכול להיות מוגש ממחשב שנמצא במרחק קצר ממנו גם אם השרת עצמו יושב באירופה. מה שנשאר תלוי במיקום הפיזי הוא חלק צר בהרבה: הבקשות שאי אפשר להגיש מראש. במאמר הזה אני מפריד בין השניים בצורה מדויקת. מה באמת מושפע ממיקום השרת, מה כבר לא, מה משפיע על מהירות הרבה יותר מהמיקום, ואיך אתם בודקים בעצמכם מה זמן התגובה שלכם מישראל. אני לא אמכור לכם אחסון ישראלי כפתרון כללי, כי ברוב המקרים זה לא המשתנה שיזיז את המחט. המחירים כאן לפני מע״מ.
תוכן העניינים 7 פרקים
מה מיקום השרת באמת עושה
המרחק הפיזי משפיע על דבר אחד: הזמן שלוקח לאות לעבור הלוך ושוב בין המבקר לשרת. זהו מספר קטן יחסית, ומדובר במילישניות, לא בשניות. הבעיה היא שהמספר הזה מוכפל. טעינת עמוד אינה בקשה אחת אלא סדרה של בקשות, וחלקן ממתינות לקודמותיהן.
מכאן נובעת התובנה החשובה: מיקום השרת פוגע בעיקר כשיש הרבה סבבים של הלוך ושוב. עמוד עמוס בעשרות קבצים מרגיש את המרחק הרבה יותר מעמוד רזה. כלומר, המרחק מגדיל בעיה שכבר קיימת, ולעיתים רחוקות הוא הבעיה עצמה.
וכאן נכנס משתנה שנוטים לשכוח. הזמן שהשרת עצמו לוקח כדי להרכיב את העמוד לרוב גדול בהרבה מזמן המעבר. שרת עמוס שמייצר עמוד באיטיות יהיה איטי גם אם הוא ניצב במרחק חמישה קילומטרים מהמבקר. מרחק לא מתקן שרת חלש.
יש גם היסטוריה שמסבירה למה השאלה הזו כל כך נפוצה בישראל. לפני שנים, אחסון מחוץ לישראל באמת הרגיש שונה, כי לא היו נקודות נוכחות קרובות ולא היו רשתות הפצה זמינות לכל אתר. התשובה הישנה הייתה נכונה בזמנה. מה שהשתנה אינו הפיזיקה אלא התשתית שמעליה, וכיום חלק ניכר מהתעבורה כבר לא עושה את כל הדרך.
איך רשת הפצה משנה את המשוואה
רשת הפצת תוכן היא אוסף של שרתים פרוסים במקומות רבים בעולם, כולל בישראל ובסביבתה. כשהיא מופעלת, הקבצים הקבועים של האתר, תמונות, גופנים, קובצי עיצוב וסקריפטים, נשמרים בעותקים ומוגשים למבקר מהנקודה הקרובה אליו. מבחינת המבקר הישראלי, החלק הזה של האתר כבר לא נמצא באירופה.
ברוב אתרי התדמית והתוכן, הקבצים הקבועים הם רוב מוחלט של הנפח שנטען. לכן ההפעלה של רשת כזו מקטינה משמעותית את החשיבות של מיקום השרת המקורי.
יש גם שלב נוסף שפחות מוכר: מטמון של העמוד המלא ברמת הרשת. במצב הזה גם ה-HTML עצמו מוגש מהנקודה הקרובה, והשרת המקורי כמעט לא מעורב בביקור של גולש אנונימי. אתר תוכן שמוגדר כך יתנהג דומה מאוד בכל מקום בעולם, בלי קשר לאיפה הוא מאוחסן.
זה בדיוק ההיגיון מאחורי שילוב CDN בעבודת אופטימיזציית מהירות וורדפרס. במקום להזיז אחסון, מקרבים את מה שאפשר לקרב, ואז מטפלים בנפרד במה שנשאר.
שתי הסתייגויות, כדי לא למכור את זה כקסם. רשת הפצה לא מקטינה קבצים, היא רק מקרבת אותם. תמונה במשקל של כמה מגה תישאר כבדה גם כשהיא מגיעה מקרוב. והגדרה שגויה של מטמון ברמת הרשת יכולה להגיש למבקר תוכן ישן, או במקרה הגרוע לערבב בין תוכן של משתמשים מחוברים. זו שכבה שדורשת הגדרה נכונה, לא כפתור שמדליקים ושוכחים.
מה עדיין תלוי במיקום הפיזי
לא הכול ניתן להגשה מראש. יש בקשות שחייבות להגיע לשרת המקורי כי התשובה שלהן שונה לכל אדם ולכל רגע:
- הוספה לעגלה, מעבר לתשלום ואישור הזמנה.
- התחברות של משתמש רשום וכל עמוד באזור אישי.
- שליחת טופס וקבלת אישור.
- חיפוש פנימי באתר וסינון מוצרים.
- העבודה השוטפת בממשק הניהול, שהיא כמעט כולה דינמית.
מכאן נגזרת מסקנה מעשית. לחנות פעילה, ובמיוחד לשלב התשלום, המרחק והאיכות של השרת המקורי כן מורגשים. גם לצוות שעובד בממשק הניהול שעות ביום. אתר תדמית או בלוג, לעומת זאת, כמעט ולא ירגיש את זה כשמוגדר נכון.
ויש שיקול שאינו מהירות בכלל, ולפעמים הוא המכריע. אם אתם שומרים מידע של לקוחות ויש לכם התחייבות או העדפה שהוא יישמר בישראל, זו שאלה של מדיניות ולא של זמן טעינה. במקרה כזה ההחלטה נופלת ממקום אחר לגמרי, וטוב שכך.
טבלה: מי משרת כל סוג בקשה
| סוג הבקשה | מי מגיש אותה בפועל | כמה מיקום השרת משנה |
|---|---|---|
| תמונות, גופנים, קובצי עיצוב | רשת ההפצה, מנקודה קרובה | כמעט לא |
| עמוד תוכן לגולש אנונימי | מטמון, ולעיתים ברמת הרשת | מעט |
| עמוד מוצר עם מלאי מתעדכן | השרת המקורי | בינוני |
| עגלה ומעבר לתשלום | השרת המקורי | גבוה |
| אזור אישי ומשתמש מחובר | השרת המקורי | גבוה |
| שליחת טופס | השרת המקורי | בינוני |
| עבודה בממשק הניהול | השרת המקורי | גבוה |
הטבלה מסבירה למה אותה שאלה מקבלת שתי תשובות הפוכות משני אנשי מקצוע. מי שמדבר על אתר תוכן צודק כשהוא אומר שזה כמעט לא משנה, ומי שמדבר על חנות פעילה צודק כשהוא אומר שזה משנה.
מה מכריע יותר ממיקום השרת
בעבודה יומיומית, אלה הדברים שמזיזים את זמן התגובה יותר מהמרחק הפיזי, לפי הסדר שבו אני נתקל בהם:
- מטמון עמודים שלא מוגדר או מוגדר חלקית. ההבדל בין ייצור עמוד מחדש בכל בקשה לבין הגשת עותק מוכן הוא הפער הגדול ביותר בכל הרשימה.
- גרסת PHP ישנה. שדרוג גרסה הוא לרוב שינוי הגדרה בפאנל, והוא מזיז את המספר בצורה מורגשת.
- שאילתות כבדות למסד הנתונים. תוסף אחד שמבצע עבודה מיותרת בכל טעינה מייצר עיכוב שאף מיקום לא יפצה עליו.
- אחסון משותף עמוס. אתם חולקים משאבים עם אתרים אחרים, ואם אחד מהם עמוס, זה מורגש אצלכם. זה גורם שכיח מאוד ובלתי נראה מבחוץ.
- סוג האחסון בשרת. דיסק מהיר וזיכרון מספיק משנים יותר מעוד כמה מאות קילומטרים.
- נפח העמוד עצמו. תמונות כבדות וסקריפטים מיותרים ייקחו זמן מכל שרת בעולם.
שימו לב שחמישה מתוך ששת הסעיפים אינם קשורים למיקום כלל. זו לא אמירה נגד אחסון טוב, זו אמירה על סדר עדיפויות. אחסון גרוע פוגע, ואחסון מצוין לא מפצה על אתר עמוס.
אם האתר שלכם זוחל ואינכם יודעים מאיזה מהסעיפים, תיקון אתר וורדפרס איטי מתחיל ב-₪650 לפני מע״מ לאבחון ולתיקון, וזו הדרך הזולה לענות על השאלה לפני שמחליפים ספק אחסון בגלל תחושה.
ועוד דבר שכדאי לדעת לפני שמחליטים לעבור: מעבר אחסון הוא פרויקט בפני עצמו, עם סיכון משלו. כתובות שנשברות, קבצים שלא עוברים, הגדרות שאובדות. אם המעבר בכל זאת נדרש, כדאי לבצע אותו כשיש גיבוי מלא ואפשרות לחזור אחורה, ולא בלילה שלפני קמפיין.
איך בודקים בעצמכם מישראל
לפני שמחליטים משהו, שווה למדוד. שלושה דברים שאפשר לעשות היום:
מדדו את זמן התגובה הראשוני. זה הזמן עד הבייט הראשון מהשרת, והוא המדד שמייצג בצורה הכי נקייה את שילוב המרחק ואיכות השרת. חשוב למדוד מישראל ולא ממכונת בדיקה במקום אחר, אחרת המספר לא מייצג את הקהל שלכם.
השוו עמוד תוכן מול עמוד דינמי. בדקו עמוד רגיל ואז עמוד שלא ניתן לשמור במטמון, למשל עגלת קניות. אם הפער גדול, הבעיה בשרת המקורי. אם שניהם איטיים באותה מידה, הבעיה כנראה בעמוד עצמו.
בדקו בשעות שונות. אחסון משותף עמוס מתגלה דווקא בשעות העומס, ובדיקה אחת בבוקר לא תראה את זה.
השוו מול מתחרה אחד. אתר של מתחרה באותו תחום הוא נקודת ייחוס טובה בהרבה ממספר מוחלט. אם הוא נטען מהר יותר משמעותית, יש מה לשפר. אם ההפרש קטן, אתם כנראה בטווח הסביר לתחום שלכם.
ורק אז, אם התוצאות מצביעות בעקביות על השרת, שווה לדבר על החלפת אחסון. החלפה על סמך בדיקה יחידה היא דרך יקרה להישאר עם אותה בעיה בכתובת אחרת.
שווה גם לשמור את התוצאות. בדיקה אחת היא נקודה, שתי בדיקות בהפרש של חודש הן מגמה, וזה ההבדל בין החלטה מבוססת לבין תחושה.
איך אני בוחר בפועל
אני מתחיל מסוג האתר. אתר תדמית, בלוג או אתר שירותים: מטמון טוב ורשת הפצה, והמיקום כמעט לא נכנס לשיקול. חנות פעילה או אתר עם אזור אישי: שרת חזק וקרוב לקהל, עם רשת הפצה מעליו לכל מה שאפשר לקרב.
אחרי זה אני בודק שלושה דברים אצל הספק: אילו גרסאות PHP הוא מציע, האם יש גיבוי אוטומטי מחוץ לשרת, ומה קורה כשצריך עזרה בשלוש אחר הצהריים ביום שלישי. הסעיף השלישי חשוב לא פחות מהראשונים, והוא זה שכמעט לא מופיע בהשוואות מחירים.
ולבסוף, הכי חשוב: אני לא מחליף אחסון כפתרון ראשון. ברוב המקרים שהגיעו אליי כבעיית אחסון, מה שתיקן את המצב היה מטמון, תמונות ותוספים, לא כתובת אחרת של השרת. אחרי הטיפול, אם התגובה עדיין איטית, המעבר הופך לצעד הגיוני ולא לניחוש.
לעסק שרוצה שמישהו יחזיק את זה לאורך זמן ולא רק פעם אחת, שירותי וורדפרס מנוהלים ב-₪350-₪1,800 חודשי לפני מע״מ כוללים ניטור זמינות, גיבויים יומיים ותחזוקה שוטפת, וזה מה ששומר על התוצאה אחרי שהושגה.
אני ארתור קלנדרוב, מנהל את עבודת הווב בשיווקנט. אם אתם שוקלים להחליף אחסון בגלל מהירות, שלחו לי את כתובת האתר לפני שאתם מזיזים משהו. אני אבדוק מה זמן התגובה מישראל ואגיד לכם אם זו באמת שאלת אחסון או שזה מקרה לאופטימיזציית מהירות, שעולה ₪1,500-₪4,500 חד פעמי לפני מע״מ ולרוב פותרת את זה בלי לגעת בשרת. הטלפון 054-238-3789, ואפשר גם בWhatsApp. דברו איתי בוואטסאפ ←
